פסק-דין בתיק ת"א 17138-08

הנתבע ניהל בית קפה, ואת חשבון הבנק של העסק ניהל בסניף בנק של התובע. אין מחלוקת על כך שבמועד כתב התביעה עמד חובו לבנק על סך של 222,122 ש"ח. הנתבעת, אשתו של הנתבע, חתמה ביום 29.1.2006 על כתב ערבות מתמדת, בלתי מוגבלת בסכום, להבטחת פירעון חובו של הנתבע. משלא נפרע החוב האמור, נתבעו הנתבעים לפרוע את החוב, הנתבע בהיותו החייב והנתבעת בהיותה הערבה לפירעון החוב.

הנתבע טען כי בשל אופן התנהלות הבנק, נגרר למצב שבו חובו הוא כאמור. הנתבעת טענה כי בהחתמתה על מסמכי הערבות, הטעתה אותה פקידת הבנק לחשוב שהיא חותמת על מסמכים אחרים, הקשורים בחשבונה האישי, שאף הוא נוהל באותו סניף בנק. מאחר שלטענתה כתב הערבות נחתם בעקבות הטעייתה, הרי שיש לקבוע כי הוא בטל.

הגם שהנתבע התגונן מפני התביעה, בשלב מסוים לא התייצב לאחד הדיונים והתבקש פסק-דין נגדו, אשר טרם ניתן. מאוחר יותר התייצב הנתבע רק בתור עד, ונמנע מלטעון בעניין התביעה, לא ביקש לסכם את טענותיו ואף בפועל לא הגיש סיכום טענות מטעמו. הגם שאין החלטה בעניין הבקשה למתן פסק-דין נגדו, ניכר כי לא הייתה מחלוקת כי יש לקבל את התביעה נגדו. המחלוקת היא אפוא, רק באשר לתביעה נגד הנתבעת.

א.         הערה על שמיעת התיק ומתן פסק הדין

2.         תובענה זו לרבות הראיות שנשמעו במסגרתה, נשמעה לפני כבוד השופט (בדימוס) יצחק מילנוב, אשר פרש לגמלאות לאחר שהצדדים הגישו את סיכומי טענותיהם וקודם למתן פסק הדין. משחלף המועד שנקבע בסעיף 15(א) בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 ובהתאם להנחיית נשיאת בית משפט זה, הועבר התיק אליי למתן פסק-דין.

תקנה 177 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שעניינה "רציפות הדיון", קובעת כי אם נמנע משופט לסיים את הדיון, רשאי שופט אחר לנהוג בעדויות כאילו הוא עצמו שמע אותן, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו. לפיכך, פסק הדין יינתן מבלי שהעדויות שנשמעו בפני כבוד השופט מילנוב תשמענה פעם נוספת (ראו: ע"א 2449/08 טואשי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט (2010), פסק-דינו של כבוד השופט ס' גובראן בפסקאות 12-11. כן ראו גם: ע"א 534/69 אהרן שושני נ' יפה אלזם, פ"ד כד(1) 145, 147 (1970); ע"א 79/72 האפוטרופוס לנכסי נפקדים נ' פולק, פ"ד כז(1) 768, 773 (1973); ע"א 387/74 יוסף אברהם נ' בתי מרגוע ומלונות "היוזם" בע"מ, פ"ד כט(1) 353, 356 (1974); ע"א 577/94 אורות ייצוג אמנים והפקות ואח' נ' גלי עטרי, פ"ד נא(5) 241, 249 (1997)).

ב.         עיקרי העובדות, עיקרי ההליכים

3.         עיקרי העובדות כפי שיפורטו להלן אינן שנויות במחלוקת. המחלוקת היא רק באשר לנסיבות חתימת מסמכי הערבות הנזכרים לעיל, שעליהם חתמה הנתבעת, כפי שיפורט להלן.

4.         ביום 23.10.2002 פתח הנתבע חשבון בנק בסניף הדווידקה של הבנק התובע, בנק המזרחי טפחות בע"מ (באותה עת נקרא בנק המזרחי בע"מ) (להלן גם - הבנק וכן סניף הבנק, לפי העניין).

כאמור לעיל, אין מחלוקת על כך שבמועד הגשת התביעה עמד חובו של התובע לבנק על סך של 222,122 ש"ח, ואף אין מחלוקת על כך שבהתאם לתנאי פתיחת החשבון זכאי הבנק לכך שהנתבע יסלק חוב זה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, כנטען בכתב התביעה.

ביום 29.1.2006 חתמה הנתבעת, אשתו של הנתבע, על כתב ערבות מתמדת, בלתי מוגבלת בסכום, להבטחת פירעון מלוא חובו של הנתבע לבנק. המחלוקת היא באשר לנסיבות חתימת הערבות, כפי שיפורט בהמשך הדברים.

5.         משלא סולק החוב, הגיש הבנק נגד הנתבעים ביום 30.7.2008 תביעה בהליך של סדר דין מקוצר, שבו נתבע מלוא החוב משני הנתבעים. התביעה הוגשה נגד הנתבע, בהיותו החייב העיקרי ונגד הנתבעת, מכוח ערבותה לסילוק החוב.

במקביל (ביום 30.7.2008) הגיש הבנק בקשה להטלת עיקול זמני על נכסי הנתבעים, אך הבקשה נדחתה בהחלטת הרשמת מיום 31.7.2008. בקשה חוזרת להטלת עיקול זמני הוגשה ביום 6.8.2008, אשר התקבלה ביום 10.8.2008 ובהתאם לכך הוטלו עיקולים שונים על נכסי הנתבעים, כמפורט בהחלטה ובצווי העיקול שניתנו (בש"א 10276/08).

ביום 4.11.2008 הגיש הנתבע בקשת רשות להתגונן וביום 13.11.2008 הגישה הנתבעת בקשת רשות להתגונן. בא-כוחו של התובע לא התייצב לדיון שנקבע ביום 19.1.2009 לפני הרשמת, ולפיכך שתי הבקשות התקבלו ונקבע כי התצהירים שצורפו אל הבקשות יהוו את כתבי ההגנה מטעם הנתבעים.

בקשה לביטול ההחלטה האמורה שהגיש התובע ביום 21.1.2009, נדחתה בהחלטת הרשמת מיום 7.9.2009.

6.         בקדם המשפט שהתקיים ביום 4.3.2010 הובהר כי בא-כוחה של הנתבעת מייצג רק אותה (הנתבע אף ביקש ארכה לשם בדיקת האפשרות שיהיה מיוצג בידי לשכת הסיוע המשפטי). משלא התייצב הנתבע לדיון מיום 13.5.2010, שנקבע בנוכחותו, ביקש בא-כוחו של התובע כי יינתן פסק-דין נגד הנתבע. בהתאם להחלטת בית המשפט, נדרש התובע להגיש תצהיר לאימות העובדות שבכתב התביעה, כתנאי לדיון בבקשתו למתן פסק-דין נגד הנתבע. התובע הגיש בקשה כאמור, ביום 6.6.2010, אך כפי שכבר נאמר, נראה שהבקשה לא נדונה ולא ניתנה החלטה בעניינה.

7.         בדיון מיום 13.5.2010 אף נקבעו הפלוגתות הטעונות הכרעה ונקבע כי הצדדים יגישו את תצהירי העדות הראשית ואת ראיותיהם, אשר יוגבלו לפלוגתות אלו בלבד. אלו הן אפוא, הפלוגתות שנקבעו, כפי שנוסחו בהחלטה האמורה:

                        "האם הנתבעת 2 חתמה על כתב הערבות, נספח ד' לכתב התביעה בלי שנאמר לה דבר בקשר למהות המסמך, בלי שנאמר לה שהמדובר בכתב ערבות ללא הגבלת סכום, בלי שניתן לה הסבר באשר למהות המסמך ומשמעותו, בלי שהוצג בפניה מידע כלשהו על מצב החשבון של הנתבע 1 ובלי שניתן לה העתק מכתב הערבות עליו חתמה"

8.         מטעם הבנק הוגש רק תצהירו של מנהל סניף הבנק, מר דוד רוזמן, אשר לא הייתה מחלוקת כי לא היה מנהל הסניף במועד הרלוונטי. מטעם הנתבעת הוגשו תצהירים של הנתבע ושל הנתבעת.